מערבון ספגטי הוא כינוי לתת-סוגה של סרטי המערבונים שצצו בשנות ה-60 של המאה ה-20. כינוי זה נובע מהעובדה שרובם הופקו על ידי אולפנים איטלקיים. בתחילה לרבים מהם היו משותפים השפה האיטלקית, התקציב הנמוך, וצילום מינימליסטי ושוטף ששבר את המוסכמות של מערבונים מוקדמים יותר - לעיתים בכוונה, כתוצאה מהרקע התרבותי השונה של יוצרי הסרט ומהתקציב המוגבל. השימוש במונח נעשה בתחילת דרכה של הסוגה בזלזול, אך משנות השמונים התפתחה הערכה מחודשת לסרטים אלה.